פסק-דין בתיק תע"א 1756-09

1.         התובע טוען כי עבד אצל הנתבעת בין השנים 2005-2007, וכי הוא זכאי, בגין תקןפת עבודתו זו, לתשלום שכר עבודה בשל אי תשלום שכר מינימום. כמו כן על הנתבעת לשלם לו דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי חגים ופיצויי פיטורים.

2.         ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו:

            התובע, שהינו תושב שטחים, עבד במושב נעמה שבבקעת הירדן. בידי התובע אישורי העסקה חלקיים אשר הוצאו על שמה של הנתבעת.

            לנתבעת יש עסק חקלאי לגידול תבלינים.

  3.       המחלוקת בין הצדדים:

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם התקיימו יחסי עובד- מעביד בין התובע לנתבעת או לחברה שהוקמה בשנת 2006. התובע טוען כי עבד אצל הנתבעת מיום 1.4.05 ועד ליום 30.6.07, ואילו  הנתבעת  טוענת כי לא העסיקה את התובע, וכי העסקתו במושב נעמה נעשתה באמצעות קבלן משנה, מר מוסא דראגמה. מכל מקום התובע לא הועסק במשך כל תקופת העבודה הנטענת, אלא לכל היותר בעונות מסוימות שבהן נדרשה תגבורת לעובדים הקבועים.  אם יקבע כי אכן התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לנתבעת כי אז תישאל השאלה האם זכאי התובע לסעדים הנתבעים.

4.         נתבעת נכונה

הנתבעת טוענת כי מחודש 4/2006 מפעילה את המשק חברת א.פ. מלר חקלאות ושיווק בע"מ (ס' 4 לכתב ההגנה, להלן - החברה). טענה זו אף נקבעה כפלוגתא בדיון המוקדם ביום 14.11.10 (פלוגתא 8) והנתבעת חזרה עליה בעדותה (ע' 25 ש' 11-12) ובסיכומיה (ס' 46). כמו כן הוצגה לפנינו "תעודת עוסק מורשה" המאשרת כי מיום 5.4.06 החברה רשומה כעוסק מורשה לפי חוק מע"מ. התובע לא התייחס לטענה זו כלל, גם לא בסיכומיו.

            אף על פי כן סבורים אנו כי יש לדחות את הטענה. לא הוצג לפנינו ולו מסמך אחד המעיד על קשרי עבודה בין התובע לחברה. ההיפך הוא הנכון. ברשיונות העבודה באזור יהודה ושומרון (להלן - הרשיונות) שהציג לפנינו התובע מכתב שמה של הנתבעת תחת "פרטי המעסיק", אף כי הם מתייחסים לתקופות שלאחר הקמת החברה (למשל 3.8.2006). רשיונות העבודה מעידים על קשרי עבודה בין הנתבעת לתובע, כפי שיפורט להלן.

יתר על כן, עיון בתכתובת של הנתבעת עם סגן עמוס וגנר, קצין פניות הציבור במינהל האזרחי (נספחים 1-3 לסיכומים), עולה כי הנתבעת פנתה לסגן וגנר בשמה ולא בשם החברה, תוך שהיא מציינת את מס' ת.ז. שלה ושל בעלה לצורך זיהוי. כך נכתב שם:  

"מואיד עומר אבו מוחסן טוען בתביעה שהגיש לבית הדין האזורי לעבודה, כי עבד אצלנו, אנה ופיני מלר, במושב נעמה" (ההדגשה הוספה ד.פ.).

דהיינו, גם הנתבעת ציינה את עצמה כמעבידה ולא את החברה. במענה לפניותיה של הנתבעת, מיען אף סגן וגנר את מכתביו לנתבעת עצמה ולא לחברה.

לפיכך נדחית הטענה כי החברה היא שהעסיקה את העובדים במשק, ובכלל זה את התובע,  כפי שנטען.

5.         יחסי עובד מעביד:

בתצהירו הצהיר התובע כי עבד אצל הנתבעת ברציפות מיום 1.4.05 ועד ליום 30.6.07 (ס' 2 לתצהיר). הנתבעת טוענת מנגד כי אינה מכירה את התובע, וכי לכל היותר הועסק אצלה כעובד זמני, ובמסגרת העסקת עובדים תושבי שטחים באמצעות קבלן המשנה מר מוסא דרגמה (להלן - מוסא). הנתבעת מוסיפה כי התובע עבד במשקים שונים בכפר נעמה, וכי  מוסא היה מעסיקו (ס' 4-5 לתצהירה). מר איתן רחימפור, תושב נעמה ובעל משק חקלאי סמוך לזה של הנתבעת, אשר העיד מטעמה, אישר אף הוא כי מוסא הוא זה שהביא עובדים למשקים נוספים בנעמה בהתאם לדרישה ולצורך (ע' 22 ש' 7-10).

            התובע הכחיש את האמור, וטען כי מוסא הסיע את העובדים למקום העבודה בנעמה. הא ותו לא (ע' 6 ש' 24-26). עם זאת מעדותו עולה תמונה שונה: התובע אישר כי מוסא הוא זה ששילם לתובע ולשאר העובדים (ע' 6 ש' 28-29), וכי היה אחראי על ענייני הכספים שבין החקלאים לעובדים (ע' 9 ש' 27-29). מוסא היה אחראי על אישורי העבודה בישראל (ע' 7 ש' 20-21), והיה מביא עובדים למספר משקים ולא רק לנתבעת (ע' 7 ש' 24-25). מוסא גם נהג לנכות משכר העובדים את חלקו, לפני שהעביר להם את המשכורת היומית (ע' 8 ש' 11-12). עד התובע, מר תחסין ג'אבר, אישר כי  מוסא הוא זה שחילק את הכסף בין העובדים (ע' 19 ש' 27-29).

            מוסא עצמו לא העיד לפנינו אף כי זומן כדין. לדברי העד איתן רחימפור לא התייצב לעדות בשל חששו לחייו (ע' 23 ש' 20-21). דברים אלה לא זכו לביסוס ראייתי לפנינו.

6.         לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בכובד ראש, הגענו למסקנה כי התובע היה עובד של הנתבעת. אמנם, הנתבעת העסיקה אותו לפרקים, ורק לעבודות מזדמנות, ואולם שוכנענו כי נוצרו יחסי עובד- מעביד בינה לבין התובע בתקופת העסקתו. נבהיר את מסקנתנו זו.

            בפסק הדין כפר רות, התייחס בית הדין הארצי ליחסי העסקה משולשים תוך שהוא קובע על מי מוטל הנטל להוכיח כי אכן מדובר ביחסי העסקה משולשים: